סגידה לסוסים הוא נוהג פגאני שהתקיים באירופה בתקופת הברזל ואולי אף בתקופת הברונזה. הסוס נתפש כשמימי, כחיה קדושה המקושרת לאל מסוים או כחיית טוטם המייצגת את המלך או הלוחם. קבוצות דתיות שסגדו לסוסים וסוסים כקורבנות היוו במקור מאפיין של תרבויות נוודים אירואסייתיות. סגידה לסוסים קושרה בצורה כמעט מוחלטת לתרבויות הודו⁻אירופאיות ופרוטו⁻טורקיות. מתוך ויקיפדיה

סגורה (נהר), סגי, סגי איתן, סגי נהור, סגיב כהן, סגידת האמגושים, סגידת הרועים, סגיזאור, סגיזאורוס, סגיטה