שם פעולה של סִמֵּר: העמיד או זקף דבר⁻מה כך שיבלוט כלפי מעלה או יישאר נוקשה; גרם לשערות או לעור להזדקף. "הקור העז סִמֵּר את שערותיו." "החדשות המבהילות סִמְּרוּ את שערה." "זיכרון התאונה סִמֵּר את עורו."

עומד זקוף; סמור, זקור. "שערו היה סמור מרוב פחד." "החתול עמד בגב סמור מול הכלב." "נוצותיו של העוף היו סמוּרות בקור."