מאכל העשוי מבצק שמרים המטוגן בשמן עמוק, מסורתי בחג החנוכה, בעיקר בקרב קהילות צפון אפריקה. "בחנוכה נהגו להכין בבית ספינג' טרי ולפזר עליו אבקת סוכר." "הספינג' הוגש חם מיד לאחר הטיגון." "בקהילות רבות בצפון אפריקה ספינג' הוא מאכל חגיגי מקובל."

ספינג' או ספנג' (נהגה שפינג', בפי יהדות ג'רבה 'ספינג'ה ביחיד וספינג' לרבים. בפי יהדות לוב ספנז', בערבית: السفنج אלספינג'; תרגום: הספוג), הוא מאכל בצק בצורות שונות אשר מטוגן בשמן עמוק, הגרסה המוכרת יותר בציבור הישראלי בגלל חג המימונה היא בצורת חישוק והתפתחה ככל הנראה באזור אל אנדולוס ושם נקרא בשם איספנג {isfenğ} והגיע לצפון אפריקה עם גירוש יהודי ספרד, ומאוחר יותר בגירוש המורים. לעומת הספינג' בצורת החישוק הספינג' הפרוס שנפרס על ידי לחיצת אצבעות הוא מאכל קדום יותר והיה חלק מהמטבח הפיניקי והכנעני וכנראה חדר לאירופה על ידי היוונים וקדם למאכלים האירופאים והאמריקאים כמו הדונט הספרדי בורמואלוס ומאכלי בצק מטוגנים בשמן עמוק אחרים כמו הפריטר. הספינג' עשוי בצק שמרים ומטוגן בשמן עמוק, בדומה לסופגנייה. המאכל מזוהה עם יהודות צפון אפריקה ונצרך בעיקר בתקופת החגים, הספינג' קיים בסגנונות עיצוב שונות לפי המטבח ממנו הוא מגיע, הספינג' המרוקאי וחלק מהמטבח התוניסאי הוא עם חור במרכזו ונראה כמו דונאט (סופגנית חישוק), בג'רבה, תוניסיה ולוב הוא נפרס לצורה שטוחה וכמעט מעוגלת ובמטבח הלובי גדול ועבה יותר מגרסתו בג'רבה ותוניס, על הספינג' מפזרים סוכר או סירופ. ובלוב לעיתים עם ביצה מטוגנת עליו או עם פולים וכמון. מתוך ויקיפדיה

ספין תקשורתי, ספין⁻אוף (עסקים), ספינאוף, ספינאלונגה, ספינאמיד, ספינגוליפיד, ספינגומיילין, ספינה, ספינה (אדריכלות), ספינה ביפידה