א
א
א
1.
שנכרת או נחתך מן הגוף, במיוחד הראש או הצוואר. "במיתוס העתיק הופיעה מפלצת בעלת ראש ערוף." "בציור הדרמטי נראה גוף ערוף מונח על הקרקע." "הסיפור מתאר פסל בדמות לוחם ערוף."
2.
שהותז או נכרת ראשו. "על פי המסופר, האסיר הוצא להורג כשהוא ערוף ראש." "באגדה מופיע פרש ערוף המשוטט בלילות." "העדות תיארה גופה שראשה ערוף."
ערופיהן מילון - ערופיהן הגדרה מילונית - מילון עיברי ערופיהן - פירוש ערופיהן
ערופיהן תרגום - ערופיהן באנגלית - gruphvi
הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
השם שלי
מהו שמך הפרטי?
כינוי החיבה שלך (אם יש)
אופן כתיבת השם באנגלית
דווחו לנו על טעות
