פלאוכירופטריקס (שם מדעי: ''Palaeochiropteryx'') הוא סוג נכחד של עטלף שחי באירופה באמצע תקופת האאוקן לפני 48 מיליון שנה. עטלף זה הוא אחד מהקדומים שבכל העטלפים הידועים. הוא תואר לראשונה בידי החוקר השווייצרי פייר רביליוד ב⁻1917 והוא כולל שני מינים. משמעות שמו ביוונית עתיקה היא: "כנף⁻יד עתיקה" או "עטלף עתיק" (מילולית ביוונית עתיקה: "palaios" - עתיק, "kheir" - יד, "pteruks" - כנף. המילה "עטלף" בלטינית היא "chiropteryx"). הוא התגלה בבור מסל שבהסן, גרמניה. באזור זה התגלו ממצאי יונקים קדומים רבים שחיו באירופה כמו הלפטיקטידיום, הפולידוקרקוס, הפרופלאותריום והאירוטמנדואה, וכן עופות כמו הסטריגוגיפס והגסטורניס הענק. לצידו נמצא גם עוד סוג של עטלף קדום - ארכאוניקטריס, שהשתייך למשפחה דומה. מתוך ויקיפדיה

פלאוטוס הרומי, פלאוטילה נלי, פלאוטרגוס, פלאוטרופיה, פלאויוס אאטיוס, פלאוכרואיזם, פלאולאגוס, פלאולוקסודון, פלאולוקסודון מנאידריינסיס, פלאולוקסודון פלקונרי