פלאוניקטיס (שם מדעי: ''Palaeonictis''; מילולית: "סמור עתיק", מאחר שבעבר נחשב לסוג של לוטרה) הוא סוג נכחד של יונק ממשפחת האוקסינודונים, שבסדרת הקראודונטים, אשר התקיים בין סוף הפלאוקן לתחילת האאוקן שלפני 55 עד 34 מיליון שנה, באמריקה הצפונית, בה התגלה בויומינג ובקולורדו ובמערב אירופה, בה התגלה בבלגיה, אנגליה וצרפת ונמצאו צפונה עד לאי אלסמיר שבעבר היה חמים בהרבה. הסוג הוגדר ב⁻1842 בידי החוקר הצרפתי הנרי מארי דוקרוטאי דה בלנוויל . ידועים ארבעה מינים מסוג זה. מתוך ויקיפדיה

פלאומרכיים, פלאונזם, פלאונטולוג, פלאונטולוגיה, פלאוניסקום, פלאונתולוגיה, פלאוסול, פלאוסיופס, פלאוסקינקוס, פלאופיס