פלסטינים הם ערבים ובני קבוצות אתניות נוספות, שהיו תושבי ארץ ישראל לפני הכרזת העצמאות של מדינת ישראל וצאצאיהם. בישראל, כמו גם בשיח הזרם המרכזי בשאר העולם המערבי, המונח מבחין בין קבוצות אלה לבין אזרחי ישראל הערבים, שנקראים ערביי ישראל. בתקופת המנדט הבריטי נעשה שימוש בכינויים "פלשתינאי" או "פלסטיני" ובשם "פלשתינה" לציון ערבים ויהודים כאחד, אולם מאז 1948 כינוי זה בדרך כלל מתייחס רק לבני העם הערבי. מתוך ויקיפדיה

חדר ללא רשות לשטח, למקום או לתחום של אחר. "האיש פלש לחצר הפרטית של שכניו." "החברה פלשה לתחום הפעילות של מתחרותיה." "מטיילים פלשו לשטח החקלאי בלי אישור."

נכנס בכוח צבאי לשטחה של מדינת אויב. "הצבא פלש לשטח המדינה השכנה עם שחר." "בשנת המלחמה פלשו הכוחות הזרים למדינה." "היסטוריונים דנו בסיבות שבגללן פלשה המעצמה לארץ הקטנה."

ניקה היטב עד שהבריק. "הוא פִּלֵּשׁ את נעלי העור לפני הטקס." "העובדת פִּלְּשָׁה את הרצפה עד שנראתה מבריקה." "לפני הביקור החשוב הם פִּלְּשׁוּ את כל כלי הכסף."

שייך לעם הפלסטיני, לתושביו, לתרבותו או ללאומיותו; גם ככינוי לאדם מן העם הפלסטיני. "הספרות הפלשתינית עוסקת רבות בשאלות של זהות ומולדת." "בתערוכה הוצגו יצירות של אמנים פלשתינים מרחבי העולם הערבי." "הוא מגדיר את עצמו כפלשתיני יליד ירושלים."

בהקשר היסטורי, בעיקר לפני קום מדינת ישראל, כינוי ששימש בעברית ובשפות אירופיות לתושבי הארץ בכלל, ובכלל זה ליהודים בארץ ישראל. "בעיתון מן המנדט נזכר סופר יהודי כעיתונאי פלשתיני." "במסמכים ישנים אפשר למצוא את התואר פלשתיני במשמעות רחבה מזו המקובלת כיום." "הכינוי פלשתיני שימש אז לעיתים לציון תושבי הארץ בלי הבחנה לאומית של ימינו."

פלשתינה השנייה, פלשתינה טרטיה, פלשתינה סקונדה, פלשתינה פרימה, פלשתינה⁻א"י, פלשתינים, פלת"ד, פלתודוניים, פם פריס, פם שרייבר