בביטוי 'פָּצָה פֶּה': פתח את פיו כדי לדבר. "הילד לא פָּצָה פֶּה במשך כל השיעור." "מרוב תדהמה היא לא פָּצְתָה פֶּה." "רק בסוף הדיון פָּצָה פֶּה והשמיע את דעתו."

בניין - פעל

שורש - פצ"ה

הטיות - לִפְצֹה, פָּצַהֲתִי, פָּצַהֲתָּ, פְּצָהַתְּ, פָּצָה, פָּצְהָה, פָּצַהֲנוּ, פָּצַהֲתֶם, פְּצַהֲתֶם, פָּצַהֲתֶן, פְּצַהֲתֶן, פָּצְהוּ, פּוֹצֶה, פּוֹצַהַת, פּוֹצְהִים, פּוֹצְהִין, פּוֹצְהוֹת, אֶפְצֹה, תִּפְצֹה, תִּפְצִי, יִפְצֹה, תִּפְצֹה, נִפְצֹה, תִּפְצוּ, תִּפְצֶינָה, יִפְצוּ, פְּצֹה, פְּצִי, פְּצוּ, פְּצֶינָה, פְּצֹה

אותיות שימוש - וּפָצָה, שֶׁפָּצָה, וְשֶׁפָּצָה

אותיות שימוש עם הטיות - וְלִפְצֹה, שֶׁלִּפְצֹה, וְשֶׁלִּפְצֹה, וּפָצַהֲתִי, שֶׁפָּצַהֲתִי, וְשֶׁפָּצַהֲתִי, וּפָצַהֲתָּ, שֶׁפָּצַהֲתָּ, וְשֶׁפָּצַהֲתָּ, וּפְצָהַתְּ, שֶׁפְּצָהַתְּ, וְשֶׁפְּצָהַתְּ, וּפָצָה, שֶׁפָּצָה, וְשֶׁפָּצָה, וּפָצְהָה, שֶׁפָּצְהָה, וְשֶׁפָּצְהָה, וּפָצַהֲנוּ, שֶׁפָּצַהֲנוּ, וְשֶׁפָּצַהֲנוּ, וּפָצַהֲתֶם, שֶׁפָּצַהֲתֶם, וְשֶׁפָּצַהֲתֶם, וּפְצַהֲתֶם, שֶׁפְּצַהֲתֶם, וְשֶׁפְּצַהֲתֶם, וּפָצַהֲתֶן, שֶׁפָּצַהֲתֶן, וְשֶׁפָּצַהֲתֶן, וּפְצַהֲתֶן, שֶׁפְּצַהֲתֶן, וְשֶׁפְּצַהֲתֶן, וּפָצְהוּ, שֶׁפָּצְהוּ, וְשֶׁפָּצְהוּ, וּפוֹצֶה, שֶׁפּוֹצֶה, וְשֶׁפּוֹצֶה, וּפוֹצַהַת, שֶׁפּוֹצַהַת, וְשֶׁפּוֹצַהַת, וּפוֹצְהִים, שֶׁפּוֹצְהִים, וְשֶׁפּוֹצְהִים, וּפוֹצְהִין, שֶׁפּוֹצְהִין, וְשֶׁפּוֹצְהִין, וּפוֹצְהוֹת, שֶׁפּוֹצְהוֹת, וְשֶׁפּוֹצְהוֹת, וְאֶפְצֹה, שֶׁאֶפְצֹה, וְשֶׁאֶפְצֹה, וְתִפְצֹה, שֶׁתִּפְצֹה, וְשֶׁתִּפְצֹה, וְתִפְצִי, שֶׁתִּפְצִי, וְשֶׁתִּפְצִי, וְיִפְצֹה, שֶׁיִּפְצֹה, וְשֶׁיִּפְצֹה, וְתִפְצֹה, שֶׁתִּפְצֹה, וְשֶׁתִּפְצֹה, וְנִפְצֹה, שֶׁנִּפְצֹה, וְשֶׁנִּפְצֹה, וְתִפְצוּ, שֶׁתִּפְצוּ, וְשֶׁתִּפְצוּ, וְתִפְצֶינָה, שֶׁתִּפְצֶינָה, וְשֶׁתִּפְצֶינָה, וְיִפְצוּ, שֶׁיִּפְצוּ, וְשֶׁיִּפְצוּ, וּפְצֹה, שֶׁפְּצֹה, וְשֶׁפְּצֹה, וּפְצִי, שֶׁפְּצִי, וְשֶׁפְּצִי, וּפְצוּ, שֶׁפְּצוּ, וְשֶׁפְּצוּ, וּפְצֶינָה, שֶׁפְּצֶינָה, וְשֶׁפְּצֶינָה, וּפְצֹה, שֶׁפְּצֹה, וְשֶׁפְּצֹה

כתיב מלא - לִפְצוֹה, אֶפְצוֹה, תִּפְצוֹה, יִפְצוֹה, תִּפְצוֹה, נִפְצוֹה, פְּצוֹה, פְּצוֹה

צורות לא תקניות - ליפצה, ליפצוה, תיפצה, תיפצוה, תיפצי, ייפצה, ייפצוה, ניפצה, ניפצוה, תיפצו, תיפצינה, ייפצו