האימפריה הפרנקית (בלטינית: Imperium Francorum), ממלכת הפרנקים, הממלכה הפרנקית, ארץ הפרנקים או פרנקיה, הייתה הממלכה הברברית הגדולה ביותר במערב אירופה לאחר תקופת האימפריה הרומית. פרנקיה נשלטה על ידי הפרנקים מתקופת העת העתיקה המאוחרת ועד לראשית ימי הביניים. הממלכות הפרנקיות השונות אוחדו על ידי המלך כלוביס הראשון (481–511), אולם במהלך קיומה חולקה האימפריה פעמים רבות, כאשר הפעם האחרונה הייתה בהסכם ורדן, לאחר מותו של לואי החסיד. הממלכות המערבית והמזרחית הפכו בסוף לצרפת וגרמניה בהתאמה. מתוך ויקיפדיה

כינוי מזלזל למה שמאפיין את בני עדות המזרח

סַפְרַדִּי, מִזְרָחִי

פרנקי ון דר אלס, פרנקי ון דר אלסט, פרנקי ורקאוטרן, פרנקי מוניז, פרנקי פרדריקס, פרנקיה האמצעית, פרנקיה המזרחית, פרנקיה המערבית, פרנקיה התיכונה, פרנקים