דמות מקראית היא אדם, בעל חיים או ישות אחרת המופיעה במקרא. על פי המסורת היהודית רוב הדמויות המקראיות התקיימו באופן ממשי, וחלקן הן אלגוריות. מתוך ויקיפדיה

בְּאֵרִי, שנקרא גם בארה, הוא דמות מקראית. היה נביא ואביו של הנביא הושע בן בארי. היה גם נשיא שבט ראובן, בתקופה בה הוגלו עשרת השבטים על ידי תגלת פלאסר מלך אשור כמובא בתנ"ך: מתוך ויקיפדיה

כּוּשׁ, בנו הבכור מתוך ארבעה של חם בנו של נח במקרא, אחיהם של מצרים, פוט, וכנען. אביהם של סבא, חוילה, סבתה, רעמה, סבתכא ונמרוד. השם נחשב אֶפּוֹנים לממלכת כוש. מתוך ויקיפדיה

צלה, אשתו השנייה של למך בן מתושאל, היא דמות מקראית הנזכרת בספר בראשית () בסדר הדורות שבין אדם לנח. שמות בניה: תובל⁻קין ונעמה. מתוך ויקיפדיה

אביטל, אדם, אילון, ארבע, גרשום, זכרי, חגית, יהודי, יעבץ, מרד, עגלה, עמינדב, פנינה, צביה, שמעה, שמר

צלבי אלינור, צלבי דארטמור, צלבן, צלבנים, צלדמלק, צלה אלעזר, צלה הלר, צלה מנוסי, צלה עמידרור, צלה עמידרור הלר