א
א
א
אדם הנוטה לריב, לעקוץ או להקניט אחרים בדבריו. "הוא ידוע כצרבן שאינו מהסס להעיר הערות עוקצניות." "בדיון הפך הדובר לצרבן והקניט את משתתפיו האחרים." "למרות כישרונו, אופיו הצרבן הרחיק ממנו חברים."
1.
שרף או חרך מחום או מאש. "השמש הצורבת צרבה את עורו של המטייל." "הברזל הלוהט צרב את הבד והשאיר בו חור." "האדים החמים צרבו את כף ידו."
2.
הטביע רושם עמוק או סימן קבוע; חקק. "המראה הקשה נצרב בזיכרונו לשנים רבות." "המילים שאמר המורה צרבו בתודעתה של התלמידה." "האירוע נצרב בליבם של המשתתפים."
צרבן מילון - צרבן הגדרה מילונית - מילון עיברי צרבן - פירוש צרבן - צרבן תרגום
צרבן באנגלית - mrci
הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
השם שלי
מהו שמך הפרטי?
כינוי החיבה שלך (אם יש)
אופן כתיבת השם באנגלית
דווחו לנו על טעות
