סימן ישר שעובר בין שתי נקודות; פס. "המורה סימנה קו ישר בין שתי הנקודות." "הוא מתח קו דק בעיפרון על הדף."

סימון או רישום של מתאר או צורה. "הצייר שרטט בקו עדין את פני הדמות." "אפשר לזהות את המבנה לפי קווי המתאר שלו."

גבול של שטח או אזור. "קו החוף של הארץ משתרע לאורך הים התיכון." "המפה מציגה את קו הגבול בין המדינות."

מסלול של תחבורה ציבורית, וכן כלי רכב הפועל במסלול זה. "אני נוסע לעבודה בקו 24 בכל בוקר." "האוטובוס של הקו האחרון יצא כבר מהתחנה."

מסלול או דרך קבועה של תנועה או נסיעה. "הוא עובד על קו תל אביב–חיפה כמעט כל יום." "האונייה שטה בקו קבוע בין שני הנמלים."

תחילת שמשמעה משותף

קל וחֹמר

קילוֹוַאט

קב ונקי

נִתֵּק

צָעַד, הָלַךְ, פָּסַע

"הקפדה על פרטים היא קו אופי בולט אצלו." "סבלנות היא קו אופי חשוב בעבודה עם ילדים." "יש בה עצמאות כקו אופי מרכזי."

סְלֶשׁ, לוֹכְסָן

קוון, אחד מצוות השיפוט שרץ על אחד מקווי המגרש ומדווח לשופט על עבירות

קַל וָחוֹמֶר (בראשי תיבות: ק"ו) היא אחת מהמידות שהתורה נדרשת בהן לשם פרשנות התורה והסקת הלכות. מדובר בשיטה לוגית להֶחָלַת והעברת דין ממקרה אחד למשנהו, כאשר המקרה האחד קל יחסית, והשני חמור ממנו. מידה זו השתרשה כמטבע לשון בעברית, שמשמעותה היא "על אחת כמה וכמה". לעיתים, כדי לציין קל וחומר חזק במיוחד משתמשים בביטוי קל וחומר בן בנו של קל וחומר, למרות שהמשמעות המקורית של ביטוי זה היא דווקא "קל וחומר" חלש, מאחר שמקור ההשוואה עצמו נלמד ב"קל וחומר". מתוך ויקיפדיה

ק"ב, ק"ג, ק"ד, ק"ד וורמן, ק"ה, ק"ז, ק"ח, ק"ט, ק"י, ק"י סילמן