קלע קופסה (באנגלית: Canister shot וגם Case shot) הוא סוג של תחמושת נגד אדם שנורתה מתותחים. הקלע דמה במבנהו לקלע האשכול הימי, אך הכיל כדורים קטנים ורבים יותר. הוא היה בנוי בדרך כלל מקופסת פח גלילית שמולאה בכדורי עופרת או ברזל, ולעיתים בשאריות וגרוטאות מתכת, מסמרים ועוד. כשנורה הקלע מן התותח, התפרקה הקופסה ותכולתה התפזרה לכל עבר, כשהיא גורמת לפגיעות רבות בשטח רחב. יעילותו של קלע הקופסה הייתה מטווח קרוב בלבד (כ⁻250 מטרים בתקופת המלחמות הנפוליאוניות), והוא נועד להדוף הסתערות של חיילים ופרשים או לפגוע במלחים על סיפון אוניית האויב בעת לחימה מטווח קרוב. ראשית השימוש בקלעי קופסה עם הופעתם של תותחים באירופה המערבית בסוף ימי הביניים ותחילת העת החדשה, אך הוא נפוץ בעיקר במאות ה⁻18 וה⁻19 הן בים הן ביבשה. קלעי הקופסה הלכו ונעלמו בהדרגה עם פיתוחו ותפוצתו של פגז השרפנל, או בשמו העברי - "פגז רסס". מתוך ויקיפדיה

קלע אלון, קלע אשכול, קלע דוד, קלע מוט, קלע סער, קלע שרשרת, קלעי (פירושונים), קלעים סנגלים, קלעמענטאוו, קלען