אדם שמרגיש צער או אי⁻נחת לנוכח הצלחתם, רכושם או יתרונותיהם של אחרים; אדם שמרבה לקנא. "הוא נעשה קנאי כשהחבר שלו קיבל קידום בעבודה." "אל תהיה קנאי בהצלחתם של אחרים." "הדמות בסיפור מוצגת כאדם קנאי וחשדן."

קצין ניהול אש

מצבו רע ואינו מעורר קנאה. "אחרי שעות ארוכות בלי מים במדבר, לא מקנאים בו." "מי שנאלץ להתמודד לבדו עם כל הבעיות האלה - לא מקנאים בו." "כשראיתי את עומס העבודה שהוטל עליו, הבנתי שלא מקנאים בו."

התמרמר על מה שיש לאחר

נהג ברכושנות. "הבעל קינא לאשתו." "המנכ."