אדם שמרגיש צער או אי⁻נחת לנוכח הצלחתם, רכושם או יתרונותיהם של אחרים; אדם שמרבה לקנא. "הוא נעשה קנאי כשהחבר שלו קיבל קידום בעבודה." "אל תהיה קנאי בהצלחתם של אחרים." "הדמות בסיפור מוצגת כאדם קנאי וחשדן."

מצבו רע ואינו מעורר קנאה. "אחרי שעות ארוכות בלי מים במדבר, לא מקנאים בו." "מי שנאלץ להתמודד לבדו עם כל הבעיות האלה - לא מקנאים בו." "כשראיתי את עומס העבודה שהוטל עליו, הבנתי שלא מקנאים בו."

התמרמר על מה שיש לאחר

נהג ברכושנות. "הבעל קינא לאשתו." "המנכ."

קנאים (ביוונית: Ζηλωτής, תעתיק: זלוטס) הוא שם כולל למורדים שפעלו בירושלים בתקופת המרד הגדול ברומאים. בין קבוצות אלו היו הסיקריים, אנשי הפילוסופיה הרביעית, וכן קבוצות לוחמים בעלות מנהיגים שונים, ללא קשר ארגוני ביניהן. מתוך ויקיפדיה

קנאה (סרט), קנאורגנץ', קנאזוואה, קנאזווה, קנאי (אלסקה), קנאים (הודו), קנאים (תנועה היסטורית), קנאים פוגעים בו, קנאן אוורן, קנאפה