קרמיקה ישראלית עוצבה בארץ ישראל ובמדינת ישראל החל מראשית המאה ה⁻20. לצד קדרות מסורתית, פעלו בארץ אמנים שיצירותיהם נוצרו במסגרת תעשייתית. עד לשלהי שנות ה⁻70 של המאה ה⁻20 התקיימה בישראל מסורת מקומית שהדגישה את ערכי הטבע ואת המקומיות כביטוי לזהות הציונית. החל משנות ה⁻80 של המאה ה⁻20 החלו להופיע ביצירות האמנים הישראלים ביטויים שביקשו לערער על מסורת זו על ידי שילוב הקרמיקה במדיה אמנותיות נוספות ובשימוש בתכנים אישיים וביקורתיים. מתוך ויקיפדיה

"הביאנלה לקרמיקה ישראלית" הייתה תערוכת קרמיקה, שהתקיימה בין השנים 2016⁻2000 במוזיאון ארץ ישראל. מתוך ויקיפדיה

הביאנלה בהרצליה, הביאנלה החמישית לקרמיקה ישראלית, הביאנלה לאדריכלות הנוף העירוני - בת ים, הביאנלה לאמנות בסאו פאולו, הביאנלה לאמנות בסאו⁻פאולו, הביאנלה של איסטנבול, הביאנלה של איסנטבול, הביאנלה של ויטני, הביאנלה של ונציה, הביאנלה של ירושלים