א
א
א
1.
מי שסמכותו העליונה בענין מסוים או על שטח מסוים אינה מוטלת בספק; אדון; שליט. "המלך נחשב לריבון הבלעדי של הממלכה." "בימי הביניים היה האציל ריבון על אדמותיו." "העם דרש לבחור בעצמו את הריבון שינהיג אותו."
2.
כינוי לאלוהים. "בתפילתו פנה אל ריבון העולם בבקשת רחמים." "הפיוט מהלל את הריבון על חסדו." "המאמין הודה לריבון על הישועה."
3.
הגורם המדיני המחזיק בריבונות החוקית על שטח מסוים. "לפי ההסכם, המדינה השכנה היא הריבון בשטח זה." "המשפט הבין⁻לאומי מכיר במדינה כריבון על האזור." "עד קו הגבול ישראל היא הריבון."
כינוי לאלוהים
שייך לריבון או לסמכות שלטונית; הנוגע לשלטון העליון במדינה. "החוק קובע את גבולות הכוח הריבוני של המדינה." "הסמכות הריבונית הופקדה בידי מוסדות השלטון." "המאבק נסב על זכויותיה הריבוניות של המדינה."
ריבונים מילון - ריבונים הגדרה מילונית - מילון עיברי ריבונים - פירוש ריבונים
ריבונים תרגום - ריבונים באנגלית - ביטויים עם ריבונים - צירופים עם ריבונים
פתגמים עם ריבונים - ניבים עם ריבונים - rhcubho
הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
השם שלי
מהו שמך הפרטי?
כינוי החיבה שלך (אם יש)
אופן כתיבת השם באנגלית
דווחו לנו על טעות
