שיטת סנגר לריצוף DNA מבוססת על חיבור סלקטיבי של דידאוקסינוקליאוטיד (dideoxynucleotide) המונע את המשך התארכות שרשרת ה⁻DNA בתהליך שכפול הנעשה על ידי DNA פולימראז במבחנה. השיטה מוסחרה לראשונה על ידי חברת Applied Biosystems בשנת 1986. מאז שהשיטה פותחה על ידי פרדריק סנגר ועמיתיו בשנת 1977 ועד היום (2021), זוהי שיטת הריצוף הנפוצה ביותר, ועליה מתבססות גם חלק משיטות הדור החדש לריצוף בתפוקה גבוהה. על אף פיתוחן של שיטות אלו, שיטת סנגר עודנה נמצאת בשימוש נרחב מכיוון שהטכנולוגיה מאפשרת קריאות ארוכות יותר (1000~ בסיסים) ואמינות גבוהה יותר. לעיתים משתמשים בשיטת סנגר כדי לאמת ריצופים משיטות אחרות. מתוך ויקיפדיה

ריצוף בשיטת אילומינה, ריצוף דנ"א, ריצוף המישור, ריצוף חלבונים בשיטת אדמן, ריצוף מישורי, ריצוף פנרוז, ריצוף של המישור, ריצופי פנרוז, ריצות ארוכות (אלבום), ריצות שטח