בקול חזק וברור, כך שהדברים נשמעים היטב. "היא הקריאה את השיר בקול רם בפני הכיתה." "נא לדבר בקול רם כדי שכל המשתתפים ישמעו." "הילד ענה בקול רם וברור."

גבוה מאוד; נשגב ומרומם. "ההרים הרמים והנישאים נראו למרחוק." "בלשונו הפיוטית תיאר את המלך כדמות רמה ונישאה." "המבנה ניצב רם ונישא מעל בתי הכפר."

"הדיפלומט נחשב לאיש רם מעלה בארצו." "באולם נכחו אורחים רמי מעלה מן הממשלה והאקדמיה." "הסופר תיאר את הגיבור כאדם רם מעלה ובעל מידות טובות."

גבה קומה; גבוה; נישא

גְּבֹהַ. "יש לו תפקיד רם במשרד ראש הממשלה."