יצא מתוך ביצה

יצא מתוך, פרץ, הגיח. "הבכי בקע ממנו בלי הפסקה." "השיר בקע מחלון השכנים."

חתך, סדק, פילח. "חרטום הספינה בקע את הגלים." "לחץ התסיסה בקע את החבית מבפנים."

פילח, סדק

פֻּלַּח, נִסְדַּק

נחתך

בקע הוא שקע צר וארוך בקרום כדור הארץ, המשתרע לאורכו של העתק נרחב. היווצרות בקעים ארוכים אופיינית לתהליך של היפרדות לוחות טקטוניים וביקוע יבשות⁻על. לאורך שולי הבקע עשוי להתפתח עמק ביקוע. מתוך ויקיפדיה

בקע (או קילה, פקע, שבר; בלועזית: הרנייה, Hernia) הוא מעבר של איבר או רקמה אחרת ממקומם הטבעי בגוף במחיצה שרירית או אחרת. מתוך ויקיפדיה

בקע הוא יציאה חריגה של רקמה או איבר, כגון המעי, דרך דופן החלל שבו הוא שוכן בדרך כלל. הסימפטומים קיימים בכ⁻ 66% מהאנשים עם בקע במפשעה. מתוך ויקיפדיה

בקסטייג', בקסטר, בקסטריט בויז, בקסלי (רובע), בקע (גאולוגיה), בקע טבורי, בקע ים המלח, בקע כושל, בקע סרעפתי, בקעא

שבר; סדק

בעיה רפואית המתבטאת בחריגה של איבר ממקומו. "עברתי ניתוח לתיקון בקע בסרעפת."