נאלץ להפסיק לדבר או להביע את דעתו; השתיקו אותו. "במהלך הדיון הושתק אחד המשתתפים לאחר שהפריע שוב ושוב." "קולות המחאה הושתקו במהירות בידי השלטונות." "העד הושתק בטרם הספיק להשלים את דבריו."

השתק הוא כלל משפטי הקובע שאדם מנוע מלטעון טענה בבית המשפט. קיימים השתקים דיוניים, החוסמים טיעון, ולעומתם השתקים מהותיים, העשויים לבסס זכות או היעדר זכות במשפט. תורת ההשתק והמניעות מושתתת על אדניהם של עקרונות היושר והצדק והורתה בדיני היושר של האקוויטי במשפט האנגלי. ההשתק מן היושר נועד למנוע אי צדק במקום בו כללי המשפט עלולים להוביל לתוצאה בלתי צודקת. מתוך ויקיפדיה

גרם לרעש או לצליל להיפסק; הפסיק קול. "המורה השתיק את הרעש בכיתה בתוך רגע." "הוא השתיק את הטלפון לפני תחילת ההצגה." "הטכנאי השתיק את האזעקה לאחר שבדק את המערכת."

מנע מאדם אחר לדבר או להתבטא. "יושב הראש השתיק את הדובר באמצע דבריו." "הוא ניסה להשתיק את הביקורת שעלתה בישיבה." "אסור להשתיק תלמידים רק מפני שהם מביעים דעה שונה."

השתנות (ספר), השתנות הטבעים, השתנות חסומה, השתנות טבעים בהלכה, השתפכות הנפש, השתקה של כרומוזום X, השתקעות, השתקעות (מציאות מדומה), השתקפות, השתקפות (אלבום)

כלל משפטי שלפיו בעל דין מנוע מלהעלות טענה או להכחיש עובדה מסוימת בשל הצהרה, התנהגות או מצב קודם המחייבים אותו. "בית המשפט קבע כי חל על הנתבע השתק, ולכן אינו יכול לטעון אחרת כעת." "הטענה נדחתה מחמת השתק שנוצר עקב הצהרתו הקודמת של התובע." "עורך הדין ביקש להחיל השתק על הצד שכנגד בשל התנהגותו בהליך."