א
א
א
1.
היה מלא מדי עד שנקרע ותוכנו נשפך, עלה על גדותיו; התפוצץ; התבקע
2.
התמלא ברגשות עזים וסוערים, התקשה להכיל את רגשותיו. "הבעל התפקע מרוב קנאה לאשתו." "הכדורגלן התפקע מעצבים כששרקו לו פנדל."
3.
צחק מאוד, התגלגל מצחוק. "הקהל התפקע מכל בדיחה של הבדרן."
שהתפקעה מילון - שהתפקעה הגדרה מילונית - מילון עיברי שהתפקעה - פירוש שהתפקעה
av,pegv
הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
השם שלי
מהו שמך הפרטי?
כינוי החיבה שלך (אם יש)
אופן כתיבת השם באנגלית
דווחו לנו על טעות
