מי שמוסמך לשחוט בעלי חיים כשרים לפי דיני השחיטה, כדי שישמשו למאכל. "השוחט בדק את הסכין לפני תחילת העבודה." "בקהילה הקפידו שהשוחט יהיה מוסמך ומנוסה." "השוחט הכין את העופות לשחיטה לפי ההלכה."

הרג בעל חיים, בדרך כלל במטרה להשתמש באיבריו למאכל או למסחר

קבע מחיר מופרז. "עדיף לקנות בשוק. בסופרמרקט הזה שוחטים אותך."

(שחט את) ביקר קשות, נזף. "הוא שחט אותה כששמע מה סיפרה לחבריו."

"במאמרה החדש היא שוחטת פרות קדושות בתחום החינוך." "הסופרת ידועה כמי ששוחטת פרות קדושות ואינה חוששת לערער על מוסכמות." "התוכנית הסאטירית שוחטת פרות קדושות בפוליטיקה ובחברה."

פגע באדם, רעיון, עיקרון, ערך, אמונה וכד', שאסור לפגוע בהם או לערער עליהם

שוטחת, שחוטת