א
א
א
מי ששוחט בעלי חיים לצורכי מאכל או קרבן. "הטובח עבד בבית המטבחיים משעות הבוקר המוקדמות." "בימי קדם היה הטובח מכין את הבשר לסעודה." "הטובח הקפיד על כללי השחיטה הנהוגים."
1.
הרג אנשים רבים, בדרך כלל באכזריות. "החיילים טבחו בתושבי הכפר חסרי המגן." "במתקפה הפתאומית נטבחו עשרות אזרחים." "הכנופיה טבחה בשבויים ללא רחמים."
2.
שחט בהמה או עוף לצורכי מאכל. "הקצב טבח את הכבש לקראת החג." "בעבר טבחו את העופות בחצר המשק." "הוא למד כיצד לטבוח בהמה כראוי."
שטובחים מילון - שטובחים הגדרה מילונית - מילון עיברי שטובחים - פירוש שטובחים
שטובחים תרגום - שטובחים באנגלית - ayucjho
הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
השם שלי
מהו שמך הפרטי?
כינוי החיבה שלך (אם יש)
אופן כתיבת השם באנגלית
דווחו לנו על טעות
