יחידת משקל של 1000 ק"ג

אופי של צליל. "טון נמוך, טון גבוה."

סגנון דיבור; נימה. "הוא פנה אלי בטון מאיים."

מרווח מוסיקלי בין שני תווים סמוכים, למשל בין דו לרה ובין לה לסי. בין מי לפה ובין סי לדו יש חצי⁻טון

אופן התנהגות מקובל ונפוץ. "אצלנו דיבור עם הידיים זה בון טון."

נע בכלי תחבורה ימי הנע על⁻גבי המים, כגון סירה, אנייה, רפסודה וכד'

הִתְבַּדֵּח, הִתֵּל, הִתְלוֹצֵץ

קטגוריה:שמות פרטיים מתוך ויקיפדיה

טון (בעברית: נגן) הוא תכונה פונמית המצויה בחלק ניכר משפות העולם, בהן שינויים בגובה הקול משמשים בשביל להבדיל בין פונמות, כלומר שפות בהם גובה הצליל הוא חלק בלתי נפרד מהיכולת להבין את משמעות המילים המדוברות. שפות המשתמשות בטונים מכונות שפות טונאליות. לפי הערכות, לפחות מחצית משפות העולם הן טונאליות. השפות הטונאליות הנפוצות ביותר הן ממשפחת השפות הסינו⁻טיבטיות. מתוך ויקיפדיה

במוזיקה, טון הוא מרווח קבוע בין הצלילים, למשל המרווח בין הצליל דו, לצליל רה. טון הוא גם מונח נרדף ל"צליל". מתוך ויקיפדיה

טומשוב מזובייצקי, טומשוב מזוביצקי, טומשפול, טון (בלשנות), טון (יחידת משקל), טון (מוסיקה), טון (מסה), טון (משקל), טון (נהר), טון TNT