הפסיק לפעול, לעשות, לעבוד וכד'. "הוא שבת מלימודים בערב שלפני המבחן." "המנוע של המכונית שבת באמצע העלייה."

הפסיק לעבוד כחלק ממאבק של ארגון עובדים במעסיקים שלהם

שיבתו (נכתב גם שיבתום; בכתיב חסר: שבת ושבתם) הייתה מלכה רעיה ואשתו הראשית של זמרי⁻לים מלך מארי בין השנים 1774–1761 לפנה"ס, על פי הכרונולוגיה התיכונה. מתוך ויקיפדיה

"איש שיבה ישב על הספסל וקרא בעיתון." "בכפר הכירו אותו כאיש שיבה בעל ניסיון רב." "היא סייעה לאיש שיבה לחצות את הרחוב."

כלל לפיו יש לפנות מקום ישיבה לאדם זקן

הפסיק לאכול כמחאה

טבעת להברגה

אריכות ימים; זקנה

ישיבה או התיישבות במקום. "לאחר שעות של הליכה מצאנו מקום שֶׁבֶת למנוחה." "שֶׁבֶת הקבע של המשפחה בעיר נמשכה עשרות שנים." "המסמך עסק בזכות שֶׁבֶת בקרקע."

פיצוי לפי ההלכה על אובדן כושר עבודה זמני עקב פגיעה. "בית הדין דן בתשלום שֶׁבֶת לנפגע." "בדיני נזיקין נקבע שיעור השֶׁבֶת לפי הפסד המלאכה." "התובע ביקש פיצוי על שֶׁבֶת לאחר הפציעה."

פעולתו של מי ששב; חזרה

חֲזִירָה

שיבר (משחק ילדים), שיבת הבן, שיבת המוסקטרים, או אוצר הקרדינל מאזארן, שיבת ציון, שיבת ציון (אוניית מעפילים), שיבתום, שיבתין, שיגדון, שיגדון מדומה, שיגה (מחוז)