שיונגנו (סינית: 匈奴, פיניין: Xiōngnú, וייד⁻ג'יילס: Hsiung⁻nu) הוא המונח הסיני לקונפדרציה של שבטים נוודים שמקורם אינו ידוע, שבין המאה השלישית לפנה"ס למאה הרביעית שלטו על חלקים גדולים ממרכז אסיה תחת שליט מרכזי המכונה "שאניו". סופם שהתפזרו לאחר תבוסות שנחלו מהסינים ומהשבטים הסמוכים ונדחקו בחלקם מערבה. מתוך ויקיפדיה

הנגינו אותו, ביטאו אותו באינטונציה מסוימת

שיוט ערים, שיויון, שיויתי, שיוך אורגני, שיום, שיוסנטפטר, שיוף, שיוף הקרנית, שיופוק, שיוקזה