התעייף מאוד, תש כוחו. "לאחר שעות של טיפוס בהרים אפסו כוחותיו והוא נאלץ לעצור." "בסיום המרוץ אפסו כוחותיו של הרץ והוא התקשה להמשיך." "אחרי ימים של עבודה ללא מנוחה אפסו כוחותיו."

תוך שימוש בכוח, באלימות

הפך מתיאורטי למציאותי; מימש; הגשים

הרשאה לאדם לייצג אדם אחר

כלל העובדים בארגון או במקום עבודה. "כוח האדם במפעל מונה מאות עובדים." "הנהלת החברה החליטה להגדיל את כוח האדם במחלקת הייצור." "עקב העומס גויס כוח אדם נוסף."

מחלקה בארגון או במקום עבודה האחראית לניהול ענייני העובדים. "פניתי למחלקת כוח האדם כדי לברר את תנאי ההעסקה." "כוח האדם אחראי על גיוס עובדים חדשים." "כל שינוי בפרטי ההעסקה יש לדווח למחלקת כוח האדם."

נִדָּח, מְרֻחָק

הִתְעַיֵּף, הִתְיַגֵּעַ, נִלְאָה

שאינו נזכר עוד; שנעלם מן הזיכרון. "שמו של המשורר היה שכוח במשך שנים רבות." "האירוע הישן נשאר שכוח מלב הציבור." "הסיפור הזה אינו שכוח, אלא ממשיך להעסיק חוקרים."

מין לטאה גדולה

חוזק גופני; עוצמה; און. "לסבל נדרש כוח רב כדי להרים את הארגזים הכבדים." "למרות גילו המבוגר, עדיין יש בו כוח רב." "האימון הקבוע שיפר את הכוח הגופני שלו."

סמכות; שלטון. "למנהל יש כוח לקבל החלטות בנוגע לתקציב המחלקה." "החוק מגביל את הכוח של בעלי תפקידים ציבוריים." "העם דרש לצמצם את כוחו של השליט."

יחידה צבאית, משטרתית או ביטחונית הפועלת במסגרת משימה מסוימת. "כוח משטרתי הוזעק למקום האירוע." "הכוח הצבאי התקדם לעבר היעד בשעות הלילה." "לצורך המבצע הוקם כוח מיוחד."

גורם בעל השפעה או יכולת לפעול בתחום מסוים. "כוחות השוק משפיעים על מחירי הדיור." "התקשורת היא כוח משמעותי בעיצוב דעת הקהל." "פועלים בחברה כוחות שונים הדוחפים לשינוי."