מכונה לפיזור זרעים בקרקע או על פניה לצורך זריעה. "החקלאי כיוון את המזרעה לפני תחילת הזריעה." "המזרעה פיזרה את הזרעים בשורות ישרות ואחידות." "יש לנקות את המזרעה לאחר השימוש כדי למנוע סתימות."

הזרע הוא החלק בצמח שבאמצעותו הצמח מופץ ומתרבה. הוא המקביל של צאצא של בני אדם ואצל בעלי חיים. הזרע מורכב משלושה חלקים: העיקרי שבהם הוא העובר, ממנו מתפתח הצמח העתידי, רקמת האגירה להזנת העובר (אנדוספרם או נוצלוס), והקליפה המשמשת להגנת העובר. בעולם הטבע מצויים זרעים הקטנים כגרגר אבק (סחלביים), או הגדולים ככדור⁻רגל קטן (אגוז קוקוס), כן קיימים זרעים בכל הצורות ובכל הצבעים. עקב רב⁻גוניותו, הזרע משמש כלי עזר חשוב במיון עולם הטבע. מתוך ויקיפדיה

מתוך ויקיפדיה

מזרעה הוא יישוב קדום, שבו נתקיימה קהילה יהודית בימי מרד בר כוכבא (135⁻132 לספירה), בחופו המזרחי של ים המלח, בסמוך ללשון ים המלח. מתוך ויקיפדיה

מזרן, מזרן ים, מזרן מים, מזרס, מזרע, מזרעה (יישוב קדום למזרח ים המלח), מזרעה (יישוב קדום), מזרעה א⁻שרקיה, מזרעה אל⁻קיבליה, מזרק

טמן זרעים באדמה כדי שיצמחו. "האיכר זרע חיטה בשדה בתחילת החורף." "הגננית זרעה זרעי תבלין בערוגה החדשה." "בשנה שעברה זרעו תירס בחלקה המזרחית."

גרם להתפשטות של דבר מה, במיוחד רגש או מצב. "הנאום זרע תקווה בקרב המאזינים." "השמועה זרעה פחד בעיר כולה." "החלטתו זרעה אי⁻ודאות בשוק."

גרעין הפרי של צמח שממנו הוא מתרבה; גלעין. "שתלתי בגינה זרעים של פרחים."

תא רבייה זכרי המיוצר באשכים

צאצא. "אני זרע לבית דויד המלך."

מקור, גורם התחלתי; שורש. "זרע הפורענות נטמן לפני שנים רבות."