חצוף, חוצפן

סביל של הֶחְצִיף: נהג בחוצפה ובהתרסה; דיבר או פעל באופן בלתי מכבד. "הוא החציף פנים כלפי המורה וסירב להתנצל." "אין זה ראוי להחציף כך בפני אדם מבוגר." "הנער החציף כלפי הוריו בדברים שאמר."

התנהגות מתריסה וחסרת כבוד; עזות⁻מצח. "הוא דיבר אל המורה בחוצפה גלויה." "אני לא מוכן לסבול חוצפה מצד לקוחות או עובדים." "בעיניה, עצם הבקשה הייתה חוצפה."