נעשה שמח ועליז, צָהַל

גרם למצב רוח טוב, אושר, הנאה וכד'; הרנין את הלב; גרם לקורת רוח

שימחו אותו, גרמו לו מצב רוח טוב

שימחו אותו, גרמו לו מצב רוח טוב

הורה של החתן ביחס להורה של הכלה, ולהפך. "אבי החתן ואמה של הכלה נעשו מחותנים ביום החתונה." "המחותנים נפגשו לראשונה בארוחת הערב המשפחתית." "הקשר בין המחותנים התחזק עם השנים."

ערך טקס נישואין לזוג; השיא. "הרב חִתֵּן את בני הזוג באולם השמחות." "הוא חִתֵּן מאות זוגות במשך שנות עבודתו." "הרב המקומי חִתֵּן אותם בטקס צנוע."

חיתנו אותו

בעל שמחה

משמח, מעודד, מרנין

גִּבּוֹר, אַמִּיץ, נוֹעָז

מרוצה ממה שיש לו ואינו מבקש יותר. "הוא חי בפשטות ושמח בחלקו." "על אף שלא התעשר, נשאר שמח בחלקו." "היא לימדה את ילדיה להיות שמחים בחלקם."

מְרֻצֶּה, מְאֻשָּׁר

שמחה גדולה ועליזה. "לאחר ההודעה המשמחת פרצה בקהל שמחה וצהלה." "הזכייה בתחרות התקבלה בשמחה וצהלה." "ברחובות העיר שררו שמחה וצהלה לאחר הניצחון."

שמחה גדולה ורבה. "עם סיום הפרויקט שררו במשרד שמחה וששון." "בקבלת הבשורה הטובה פרצו בני המשפחה בשמחה וששון." "העיר כולה התמלאה שמחה וששון ביום החג."

קטגוריה:שמות משפחה עבריים מתוך ויקיפדיה

חתונה היא הכינוי של טקס הכניסה בברית הנישואים. טקס זה נערך בצורות שונות בתרבויות ובדתות שונות, וגם במסגרת תרבות מסוימת מתקיימות דרכים מגוונות לעריכתו. בני הזוג הנישאים, מכונים "חתן" ו"כלה" ובתום הטקס הם נקראים "בעל" ו"אישה" (למעט בנישואים חד⁻מיניים), וקיימת ביניהם זיקה המעוגנת לרוב בחוק מדיני. יש מקומות בהם הטקס מתפצל לטקס רשמי (דתי או אזרחי) ולמסיבה וארוחה, ויש כאלה בהם חוגגים את שניהם ביחד. בדרך כלל החברה או המדינה מחייבת את קיומו של טקס מחייב על מנת לאפשר את שינוי המעמד האישי מרווקים לנשואים. בחברות שמרניות רבות אסור לחיות חיי אישות ולהתגורר ביחד לפני טקס זה. מתוך ויקיפדיה