שם דבר במקום מסוים; העמיד או הציב. "היא הניחה את הספר על המדף העליון." "העובד הניח את החבילה ליד הדלת." "הגנן הניח את העציץ בפינת המרפסת."

שיער או סבר שדבר מה נכון. "החוקרת הניחה שהנתונים הראשונים מדויקים." "הוא הניח שהפגישה תתחיל בשעה עשר." "כולם הניחו שהבעיה תיפתר במהירות."

(הניח ל⁻) עזב או חדל מלהפריע; הרפה. "המורה הניח לתלמידים לעבוד בשקט." "אחרי הוויכוח הוא הניח לעניין ולא חזר אליו." "השומר הניח לאורחים להיכנס ללא עיכוב."

הפסיק להילחם; נכנע. "לאחר שעות של קרב הניח האויב את נשקו." "המורדים הניחו את נשקם ונכנעו לכוחות הצבא." "בתום המצור הניחו הלוחמים את נשקם."

הפסיק להטריד אותו או להציק לו; עזב אותו לנפשו. "אחרי ויכוח קצר הוא הניח לו והלך לדרכו." "כשראה שהיא עסוקה, המורה הניח לה והמשיך הלאה." "בסופו של דבר כולם הניחו לו לעבוד בשקט."

"יש להניח שהישיבה תידחה לשבוע הבא." "נוכח הנתונים, יש להניח שהמחירים ימשיכו לעלות." "אם הוא לא ענה, יש להניח שעדיין לא ראה את ההודעה."

כנראה