כלי קיבול המיועד ליריקה, כמו אצל רופא שיניים

אדם שולי וחסר חשיבות או מעמד. "בעיניו, כל הפקידים הזוטרים היו דגי רקק שאינם ראויים להתייחסות." "הוא נחשב דג רקק במערכת הפוליטית ולא היה לו כוח ממשי." "העיתון תיאר אותו כדג רקק בשולי הארגון."

דג קטן החי במים רדודים. "בשלולית נראו דגי רקק שוחים בין הצמחים." "ילדים ניסו ללכוד דגי רקק בנחל הרדוד." "עופות המים ניזונים לעיתים מדגי רקק."

"המשטרה עצרה כמה דגי רקק, אך ראשי הארגון נמלטו." "החשוד שנתפס היה רק דג רקק ברשת הסחר." "החוקרים הבהירו שהיעד הוא לא דגי רקק אלא מנהלי הכנופיה."

מרקקה היא כלי קיבול שנועד לכך שירקו לתוכו, בעיקר טבק לעיסה. מרקקות משמשות גם ברפואת שיניים. בדרום⁻מזרח אסיה השתמשו במרקקות במשך מאות שנים. הן הופיעו בארצות הברית ובבריטניה בסביבות שנת 1840. מתוך ויקיפדיה

מרקפטאמין, מרקפטאן, מרקפטו אתנול, מרקפטואתנול, מרקפטן, מרקר, מרקרמיר, מרקש, מרר, מררי

מקום רדוד שבו מים עומדים ומעופשים; בִּצָּה. "אחרי הגשמים נוצר רקק גדול בשולי השדה." "הילדים התבקשו להתרחק מן הרקק שבגן." "צפרדעים נשמעו מקרקרות ליד הרקק."