סביל של הִשְׁמִים: גרם לשעמום; היה משעמם. "המרצה דיבר בקול מונוטוני והִשְׁמִים את הקהל." "הסרט הארוך הִשְׁמִים את הצופים כבר במחציתו הראשונה."

הפך ריק ונטוש. "הבניין שמם לאחר שהחברה נסגרה."