סביל של הִשְׁמִים: גרם לשעמום; היה משעמם. "המרצה דיבר בקול מונוטוני והִשְׁמִים את הקהל." "הסרט הארוך הִשְׁמִים את הצופים כבר במחציתו הראשונה."

מדבר; ישימון; צייה. "השיירה חצתה שממה עצומה במשך ימים ארוכים." "בלב השממה לא נראה יישוב במרחקים." "רוחות חזקות נשבו על פני השממה הצחיחה."

מקום ריק, חרב וחסר חיים. "לאחר השריפה נותר האזור שממה." "הרחוב שהיה הומה אדם נעשה שממה בשעות הלילה המאוחרות." "האדמה המוזנחת הפכה לשממה."