מי ששילמו לו עבור נזק שנגרם לו; מפוצה

שקיבל פיצוי; מפוצה. "הנפגע היה משופה על הנזק שנגרם לו." "לאחר ההסדר הכספי נחשב בעל העסק משופה במלוא הסכום." "הלקוח יהיה משופה בהתאם לתנאי הפוליסה."

שילם פיצוי עבור נזק שגרם. "החברה שִׁפְּתָה את הלקוחות לאחר התקלה בשירות." "בית המשפט קבע כי הנתבע יְשַׁפֶּה את הניזוק במלוא הסכום." "המבטחת שִׁפְּתָה את המבוטח על ההוצאות שנגרמו לו."

שפשף או עיבד חומר כדי להחליק את פניו; הקציע. "הנגר שִׁפָּה את לוח העץ עד שנעשה חלק למגע." "לפני הצביעה שִׁפּוּ את הקיר בנייר זכוכית." "בבית המלאכה שִׁפּוּ את קצות המתכת כדי להסיר בליטות."

שילמו לו עבור נזק שגרם; פֻּצָּה

בְּחֹסֶר בִּטָּחוֹן, בהיסוס

הייתה לו תקשורת טובה והבנה הדדית עם הצד השני

"אין לסמוך על פושק שפתיים המפיץ דיבה על חבריו." "בספרות המוסר הוזהר האדם שלא להיות פושק שפתיים." "הקהילה הרחיקה ממנה אדם שנודע כפושק שפתיים."

שימוש במילים נדירות וספרותיות

שפה שאינה שפת האם של הדובר או שאינה השפה הנהוגה במדינה או באזור מסוים. "בבית הספר לומדים אנגלית כשפה זרה." "לימוד שפה זרה בגיל צעיר עשוי להקל על רכישתה." "היא בחרה ללמוד ספרדית כשפה זרה באוניברסיטה."

השפה בה משתמשים בדיבור בין אנשים

מערכת של מונחים, מושגים או דרכי ביטוי המובנים במשותף לקבוצת אנשים ומשמשים בסיס לתקשורת ביניהם. "הניסיון המשותף יצר בין חברי הצוות שפה משתפת שאפשרה להם לעבוד ביעילות." "כדי לקדם את הפרויקט היה צורך לפתח שפה משתפת בין אנשי הטכנולוגיה לאנשי העיצוב." "המורה ניסתה ליצור בכיתה שפה משתפת שתסייע לתלמידים לדון בנושאים מורכבים."

שפה הנלמדת לאחר רכישת שפת האם, ולא במהלך הילדות המוקדמת. "עברית היא השפה השנייה שלו אחרי רוסית." "בבית הספר התלמידים לומדים אנגלית כשפה שנייה." "רכישת שפה שנייה בגיל מבוגר עשויה להיות מאתגרת יותר."

כינוי לעברית, בייחוד בהקשר דתי או מסורתי. "בספרי פרשנות רבים נכתב ההסבר בשפת הקודש." "הפיוטים נאמרו בשפת הקודש בבית הכנסת." "הוא למד לקרוא כתבים עתיקים בשפת הקודש."