שעבוד בני ישראל במצרים הוא סיפור מקראי, המתואר בפרקים הראשונים של ספר שמות, ומהווה פרק מכונן בתולדות עם ישראל, בו היו בני ישראל משועבדים למצרים. השעבוד כלל מס עובד של עבודות כפיה, עבודת פרך וגזירות שונות, כגון רצח התינוקות הזכרים, והוא הסתיים עם מכות מצרים ויציאת בני ישראל ממצרים. מתוך ויקיפדיה

שעבאן עבד א⁻רחים, שעבאן עבד אלרחים, שעבוד (בטוחה), שעבוד האישה, שעבוד הנשים, טיוטה:שעבוד מתכת (BDSM), שעבוד מתכת(בדסמ), שעבוד נכסים, שעבוד צף, שעבוד שלילי