גן עדן ביהדות, בנצרות ובאסלאם, הוא גן אגדי שניטע על⁻ידי אלוהים. שם חיו אדם וחוה לפני חטא עץ הדעת. מתוך ויקיפדיה

גן עדן האבוד (באנגלית: Paradise Lost) הוא אפוס שנכתב בידי המשורר האנגלי בן המאה ה⁻17, ג'ון מילטון. הוא פורסם לראשונה בשנת 1667 בעשרה ספרים; מהדורה שנייה פורסמה ב⁻1674 בשינויים קטנים, מחולקת מחדש לשנים⁻עשר ספרים (כחיקוי לאיניאדה של ורגיליוס). האפוס עוסק בסיפור הנוצרי של נפילת האדם: השטן המפתה את אדם וחוה, והגירוש מגן עדן. מטרתו של מילטון, על פי דבריו בספר הראשון, היא "להצדיק את דרכיו של האל לבני אדם" (א, 26) ולהתייחס לסתירה בין הידיעה המוחלטת של האל לבין הבחירה החופשית של האדם. מתוך ויקיפדיה

השער לגן עדן (באנגלית: Heaven's Gate) הייתה כת שהונהגה על ידי מרשל אפלווייט ובוני נטלס. לאחר מותה של נטלס מסרטן בשנת 1985, לקח על עצמו אפלווייט את ההנהגה. שמה של הקבוצה הוחלט סופית בשנת 1994, ועד אז עבר השם שינויים רבים. מתוך ויקיפדיה

בתולות גן העדן, הדרך לגן העדן, ילדי גן העדן, סיפור גן העדן, שער גן העדן

גן הנוף הקיבוצי, גן הנעדרים, גן הנשיא (פתח תקווה), גן הסוס, גן הסנהדרין, גן העדן האבוד, גן העופל, גן העיר (ירושלים), גן העיר (תל אביב), גן העלייה השנייה