תחום במדע העוסק במדידה כמותית של אור כפי שהוא נתפס לעין האנושית, ובעוצמתם של מקורות אור. "בקורס באופטיקה למדנו את עקרונות הפוטומטריה ואת יחידות המדידה המקובלות." "המהנדסת השתמשה בשיטות של פוטומטריה כדי להעריך את עוצמת התאורה באולם." "המחקר השווה בין תוצאות רדיומטריות לבין מדידות פוטומטריה בתנאי מעבדה."

פוטומטר הוא מכשיר המודד עוצמת הארה בנקודה נתונה או את התכונות האופטיות של חומרים שונים. פוטומטרים עשויים למדוד עוצמת תאורה, שטף קרינה ליחידת שטח, בליעה, פיזור והחזרת אור, ועוד. מתוך ויקיפדיה

פוטומטריה היא מדידה של עוצמת אור נראה כפי שהיא נקלטת בעין אנושית. עוצמת האור נמדדת ומשוקללת לפי העקומה הפוטופית, שהיא עקומה המכמתת את תגובת עין האדם. מדידה פוטומטרית בהגדרתה מתייחסת רק לאור נראה ואינה מתייחסת לשאר רכיבי האור (למשל לתת⁻אדום). מתוך ויקיפדיה

פוטומטריה (באנגלית: Photometria) הוא ספר על המדידה של האור שנכתב על ידי יוהאן היינריך למברט ופורסם ב⁻1760. הספר ביסס מערכת שלמה של גדלים פוטומוטריים ועקרונות מדידה; בספר הוא נעזר בעקרונות אלו כדי למדוד את התכונות האופטיות של חומרים, לכמת היבטים של הראייה, ולחשב עוצמות הארה. מתוך ויקיפדיה

פוטומאיו (מחוז), פוטומאק, פוטומונטאז', פוטומונטז', פוטומטר, פוטומטריה (ספר), פוטומיו (מחוז), פוטומק, פוטון, פוטון (מצע)

מכשיר למדידת עוצמת אור, רמת הארה או תכונות אופטיות של חומר. "במעבדה השתמשו בפוטומטר כדי למדוד את עוצמת האור של המקור." "הטכנאי כייל את הפוטומטר לפני תחילת סדרת המדידות." "בבדיקות מים מסוימות נעזרים בפוטומטר כדי להעריך את ריכוז החומרים לפי בליעת האור."