שם כלי לבישול או לרתיחה

אמצעי הבעה ותקשורת מילולית, הכולל מערכת של מילים, כללים וצלילים; לשון. "עברית היא שפה רשמית במדינת ישראל." "הילדה לומדת שפה זרה מגיל צעיר." "לכל שפה יש אוצר מילים וכללי דקדוק משלה."

מערכת סימנים מוסכמת המשמשת לתקשורת בתחום מסוים או בין יצורים חיים. "שפת הסימנים משמשת אמצעי תקשורת חשוב לקהילת החירשים." "המתכנתת שולטת היטב בשפת תכנות אחת לפחות." "החוקרים בחנו אם קיימת שפה מורכבת אצל בעלי חיים מסוימים."

החלק העליון או התחתון, הבשרני והמעובה, המקיף את פתח הפה. "שפתיה רעדו מקור." "הילד נשך את שפתו התחתונה." "היא מרחה שפתון על שפתיה."

החלק הקיצוני התוחם דבר מה; קצה, שול או פאה. "עצרתי את המכונית בשפת הכביש." "המוזג מילא את הכוס עד לשפתה." "הילדים עמדו על שפת הבמה והמתינו לתחילת ההצגה."

חוף או גדה של ים, נהר וכדומה. "הילדים רצו לאורך שפת הים." "ישבנו על שפת הנהר והתבוננו במים." "סירות קטנות נקשרו אל שפת התעלה."

חתיכת לחם; פרוסת לחם. "היא לקחה פַּת לחם ואכלה אותה עם גבינה." "על השולחן נותרה רק פַּת קטנה מהכיכר." "העני ביקש פַּת לחם להשקיט את רעבונו."

שם משפחה

בְּחֹסֶר בִּטָּחוֹן, בהיסוס

הייתה לו תקשורת טובה והבנה הדדית עם הצד השני

"אין לסמוך על פושק שפתיים המפיץ דיבה על חבריו." "בספרות המוסר הוזהר האדם שלא להיות פושק שפתיים." "הקהילה הרחיקה ממנה אדם שנודע כפושק שפתיים."

סעודה המוגשת בשעות הערב

"לפני שיצא לעבודה אכל פת שחרית עם גבינה וזיתים." "הרופאה המליצה שלא לדלג על פת שחרית." "בבית הספר נהגו הילדים לאכול פת שחרית בהפסקה הראשונה."

שימוש במילים נדירות וספרותיות

שפה שאינה שפת האם של הדובר או שאינה השפה הנהוגה במדינה או באזור מסוים. "בבית הספר לומדים אנגלית כשפה זרה." "לימוד שפה זרה בגיל צעיר עשוי להקל על רכישתה." "היא בחרה ללמוד ספרדית כשפה זרה באוניברסיטה."

השפה בה משתמשים בדיבור בין אנשים

מערכת של מונחים, מושגים או דרכי ביטוי המובנים במשותף לקבוצת אנשים ומשמשים בסיס לתקשורת ביניהם. "הניסיון המשותף יצר בין חברי הצוות שפה משתפת שאפשרה להם לעבוד ביעילות." "כדי לקדם את הפרויקט היה צורך לפתח שפה משתפת בין אנשי הטכנולוגיה לאנשי העיצוב." "המורה ניסתה ליצור בכיתה שפה משתפת שתסייע לתלמידים לדון בנושאים מורכבים."

שפה הנלמדת לאחר רכישת שפת האם, ולא במהלך הילדות המוקדמת. "עברית היא השפה השנייה שלו אחרי רוסית." "בבית הספר התלמידים לומדים אנגלית כשפה שנייה." "רכישת שפה שנייה בגיל מבוגר עשויה להיות מאתגרת יותר."

כינוי לעברית, בייחוד בהקשר דתי או מסורתי. "בספרי פרשנות רבים נכתב ההסבר בשפת הקודש." "הפיוטים נאמרו בשפת הקודש בבית הכנסת." "הוא למד לקרוא כתבים עתיקים בשפת הקודש."