דבר שאדם או גורם כלשהו זקוקים לו. "לתינוק יש צורך במזון, בשינה ובחום." "הארגון זיהה צורך דחוף בסיוע רפואי באזור." "הצוות פעל בהתאם לצורך המבצעי."

מיותר, חבל על הטרחה, לא כדאי

"לאחר הארוחה הדשנה אכל די צורכו ולא ביקש תוספת." "הילד אכל די צורכו וחזר לשחק בחצר." "במהלך המסע הקפידו הנוסעים לאכול די צורכם."

"יש לשמור את המסמכים במקום נגיש לשימוש בשעת הצורך." "בשעת הצורך אפשר לפנות לצוות התמיכה." "התרופות נשמרו בארון ונועדו לשימוש בשעת הצורך."

די והותר, אין צורך להוסיף

מי שחש רע לנוכח הצלחת אחרים; קנאי

צורך הוא כל דבר שאדם או בעל חיים זקוק (או חש שהוא זקוק) לו לשם המשך קיומו הפיזי ורווחתו הנפשית. מקובל לראות צרכים כתופעה אוניברסלית, כלומר, כל בני האדם חולקים את אותם צרכים, גם אם צרכים שונים מופיעים אצל אנשים שונים בזמנים שונים ובעוצמות שונות. מתוך ויקיפדיה

צרי או צרי (קרי: צורי) הוא שרף ששימש כתבלין וכאמצעי ריפוי, המשמש גם כשם משפחה עברי. מתוך ויקיפדיה

אפרסמון, על פי מקורות יהודיים קדומים, הוא שמו של צמח שגדל בבקעת ים המלח ובאזור הגלעד בעבר הירדן. כנראה מדובר בשיח Commiphora gileadensis, מסוג הצמחים הנקרא קומיפורה (Commiphora). האפרסמון ידוע גם בשמות נוספים: בלסם, בלסאן, בשאם (מלשון 'בושם') ו"אפרסמון מקראי". מתוך ויקיפדיה

השתמש או נזקק לדבר מה בכמות מסוימת. "המנוע הישן צרך כמות גדולה של דלק." "במהלך המסע צרכו המטיילים מים רבים." "המפעל צרך חשמל בהיקף גבוה במיוחד."

יצר צורה

הקיף שט ומנע כניסה או יציאה ממנו, עשה מצור

צוריאל קריספל, צוריאל שקד, צוריף, צורית, צורית (צמח), צורך (אלבום), צורן, צורן (בלשנות), צורן (חברה), צורן (יישוב קהילתי)

שרף ריחני או חומר מרפא צמחי ששימש לריפוי, להרגעה או למשיחה. "במקורות נזכר הצֳרִי כחומר יקר ששימש למסחר ולרפואה." "המרפא רקח משחה ובה מעט צֳרִי להרגעת העור." "הסוחר הביא עמו צֳרִי ובשמים מארצות רחוקות."