הזיל רוק מפיו. "התינוק רִיֵּר בזמן בקיעת השיניים." "הכלב רִיֵּר למראה קערת האוכל." "החולה רִיֵּר בגלל קושי בבליעה."

(רייר על) הביע תשוקה עזה לדבר מה או למישהו, במיוחד מבחינה מינית. "הוא רִיֵּר אחר המכונית החדשה שראה בתערוכה." "במודעה ניסו לגרום לצופים לרַיֵּר אחרי המוצר." "היא לא אהבה את האופן שבו הוא רִיֵּר אחריה במסיבה."

שם פעולה של שָׂרַר: התקיים או היה מורגש במידה בולטת במקום או בזמן מסוים. "באולם שרר שקט מוחלט לפני תחילת ההופעה." "במשך כל היום שרר מזג אוויר נעים." "במחנה שררה תחושת אי⁻ודאות."

תקף; ודאי; קיים. "ההסכם ביננו עדיין שריר."