שרפתו של יהודה הוא מנהג נוצרי קדום המתקיים ב ובפסחא. נוהגים לקיים תהלוכות ציבוריות עם בובה בדמותו של יהודה איש קריות, ולשרוף אותה במהלך התהלוכה. מתוך ויקיפדיה

הבשורה של יהודה היא בשורה גנוסטית, המתארת שיחות שנערכו כביכול בין ישו לבין תלמידיו, ובעיקר עם יהודה איש קריות, במהלך ימיו האחרונים של ישו. בניגוד להשקפה הנוצרית המקובלת, לפיה יהודה איש קריות בגד בישו, מוצג יהודה בטקסט זה כתלמידו הנאמן ביותר. על אף שקיומה של הבשורה היה ידוע לחוקרים זה מכבר, שכן חיבור בעל שם זהה הוזכר כבר במקורות קדומים יותר, תוכנה לא היה מוכר עד לשחזור קודקס צ'אקוס בו היא נכללת, ולפיכך היא נחשבת כבשורה אפוקריפית. מתוך ויקיפדיה

הבשורה על⁻פי לוקס, הבשורה על⁻פי מרקוס, הבשורה על⁻פי מתי, הבשורה על⁻פי תומס, הבשורה עפ"י אלוהים, הבשורה של מוזיאון המטרופוליטן (בוטיצ'לי), הבשורה של סן מרטינו אלה סקלה, הבשורה של סן מרטינו דלה סקלה (בוטיצ'לי), הבשורה של רבולה, הבשורות