מושג בפילוסופיה ובמיסטיקה המציין פעולה טקסית או רוחנית שמטרתה לעורר התערבות אלוהית או כוחות עליונים. "בספרות הנאופלטונית תוארה התאורגיה כאמצעי ליצירת קשר עם האלוהי." "החוקר הבחין בין עיון מיסטי לבין תאורגיה המבוססת על טקסים." "במסורות מסוימות יוחסה לתאורגיה השפעה על העולם הרוחני."

תאורגיה (ביוונית: Θεουργία) פירושה עשיית מופתים, מעשי קסמים, מאגיה, התערבות כוחות עלטבעיים או אלוהיים בחיי האדם. בקבלה פירושה היא ההנחה האומרת כי האדם יכול וצריך להשתתף במעשי הבורא ובהנהגתו את עולמו באמצעות הפעלת נוכחותו בעולם ובאמצעות קיום מצוות (זהו אחד הפירושים לצלם האלוהים בו נברא האדם). מתוך ויקיפדיה

תאוצת נפילה, תאוצת קוריוליס, תאוקרטיה, תאוקריטוס, תאור פרמטרי של עקום, תאורה, תאורה ירוקה, תאוריה, תאוריה (מוזיקה), תאוריה ביקורתית