תווית היא מילה שמשתמשים בה לצד שם עצם (כמילה שבאה לבדה או כתחילית או סופית) במטרה לציין את מידת היידוע (definiteness) של שם העצם, ובשפות מסוימות גם את היקף קיומו או ערך מספרי כלשהו שקשור אליו. מתוך ויקיפדיה

שיכור במידה קלה; לא פיכח לגמרי. "בסוף הערב הוא היה שתוי מעט אך עדיין דיבר לעניין." "הנהג נראה שתוי, ולכן הוזעקה המשטרה." "היא חשה מעט שתויה אחרי שתי כוסות יין."

ששתו ממנו או ששתו את תוכנו, באופן חלקי או מלא. "על השולחן עמד בקבוק שתוי למחצה." "היא השליכה לפח את הפחית השתויה." "נשארה כוס שתויה למחצה ליד הכיור."

תווי סימון ותקינה, תווי שי, תוויות בגרמנית, תווים, תווים מוזיקליים, תווית יידוע, תווך, תווך בין כוכבי, תווך בין⁻כוכבי, תווך בין⁻פלנטרי

פתק, סימון או מדבקה המחוברים לחפץ, למוצר או למסמך ומציינים שם, תוכן, מחיר, זיהוי או פרטים אחרים. "על כל צנצנת במעבדה הודבקה תווית עם שם החומר ותאריך הפתיחה." "בדוק את התווית שעל הבגד לפני הכביסה." "בארכיון הוצמדה תווית לכל תיק כדי להקל על האיתור."

פיסת נייר, בד או חומר אחר המחוברת למוצר ומציינת פרטים נחוצים עליו לידיעת הצרכן. "על התווית מצוינים הרכיבים ותאריך התפוגה של המוצר." "לפני הכביסה מומלץ לקרוא את ההוראות שעל התווית." "התווית שעל הבקבוק מפרטת את נפח המשקה ואת היצרן."

כינוי או דימוי שנדבקו לאדם בעקבות פעולות, התנהגות או אמירות המיוחסות לו. "אחרי ההתבטאות החריפה הודבקה לו תווית של קיצוני." "היא ניסתה להשתחרר מן התווית שדבקה בה מאז נעוריה." "קל להדביק לאדם תווית, אבל קשה לשנות רושם שנוצר."