הִתְיָאֵשׁ

התייאש; חדל לקוות. "לאחר ניסיונות רבים שלא הצליחו, אבדה תקוותו למצוא את המסמך." "כששמע את הבשורה הקשה, אבדה תקוותו לשוב במהרה לביתו." "למרות הקשיים, תקוותו לא אבדה."

מי שמתחילה לדבר על עניין כלשהו לאחר שנמנעה מכך במשך זמן רב, או חושפת דבר שנשמר עד אז בסוד או בשתיקה. "לאחר שנים של הימנעות מריאיונות, היא שוברת שתיקה ומספרת על מה שעברה." "בספר החדש הסופרת שוברת שתיקה בנוגע לילדותה." "העדה שוברת שתיקה וחושפת פרטים שלא היו ידועים קודם."

הפסקת דיבור או הימנעות מדיבור; אי⁻השמעת קול. "לאחר ההודעה השתררה בחדר שתיקה מוחלטת." "הוא העדיף לשמור על שתיקה במשך כל הדיון." "שתיקת הקהל הדגישה את חומרת הדברים."

התעלמות או הימנעות מהתייחסות לנושא. "מול הטענות הקשות בחר השר בשתיקה." "שתיקת ההנהלה לנוכח התלונות עוררה ביקורת." "במקום להשיב לשאלה, הוא הגיב בשתיקה."

ציפייה להתרחשות דבר טוב; תוחלת. "הידיעה על תחילת הטיפול החדש העניקה למשפחה תקווה." "למרות הקשיים, הוא לא איבד את התקווה לשינוי." "הסכם הפסקת האש עורר תקווה לחזרה לשגרה."

אדם, מוסד או גורם שמצפים ממנו להביא הישגים או הצלחות. "השחיין הצעיר נחשב לתקווה גדולה של הספורט הישראלי." "החברה החדשה היא התקווה של המשקיעים לצמיחה מהירה." "החוקר המבטיח היה לתקווה הגדולה של המעבדה."