תורת המיתרים או תאוריית המיתרים (באנגלית: String theory) היא תאוריה פיזיקלית הגורסת כי הצורה הגאומטרית של כל חלקיק אינה נקודה (בעלת אפס ממדים), אלא צורה חד⁻ממדית הקרויה "מיתר" (כמו כן קיימות ממברנות בעלות מספר רב יותר של ממדים - דו⁻ממדית, תלת⁻ממדית עד אחד עשר ממדים). מיתר יכול להיות סגור (בצורת לולאה) או פתוח (כלומר בעל קצוות חופשיים, בצורת קו), ויכול להתנודד באופני תנודה שונים (כפי שמיתר של גיטרה יכול להשמיע צלילים שונים). ההבדל בין חלקיקים שונים הוא בהיותם מיתרים פתוחים או סגורים, ובאופן התנודה שלהם. מתוך ויקיפדיה

תאורית הגלים של אליוט, תאורית הדינמו, תאורית ההתפתחות הספונטנית, תאורית היד הנעלמה, תאורית הכל, תאוריית הקשר על רצח עם של האדם הלבן, תאורית השלבים של אריקסון, תאורית התא, תאורית התלות (מדעי החברה), תאורמה