מצב שבו דבר נשכח לחלוטין ואבד מן הזיכרון. "פרטי הפרשה שקעו בתהום הנשייה." "שמותיהם של יוצרים רבים נדחקו אל תהום הנשייה." "המסמך הישן ניצל ברגע האחרון לפני שייפול לתהום הנשייה."

מקום עמוק מאוד, כגון בור או חלל גדול ועמוק. "המטיילים נזהרו שלא להתקרב אל שפת התהום." "הסלעים הידרדרו אל התהום שמתחת לצוק." "בין ההרים נפערה תהום עמוקה."

מעמק גדול מאוד, במיוחד של הים או של הארץ. "הצוללת ירדה אל תהום הים." "החוקרים ביקשו ללמוד מה מצוי בתהומות האוקיינוס." "לפי האגדה, מן התהום בקעו המים."

פער גדול ועמוק, במיוחד מבחינה רעיונית, רגשית או חברתית. "בין עמדותיהם נפערה תהום שלא היה קל לגשר עליה." "המלחמה יצרה תהום בין הקהילות." "לפעמים תהום רגשית מפרידה גם בין אנשים קרובים."