שִׁיפֵּר אֶת הַמַּצַּב, הוֹעִיל

השיג תועלת מדבר מה; הרוויח ממנו. "החברה הפיקה תועלת רבה מן ההשקעה במחקר." "הסטודנטים הפיקו תועלת מן הסדנה המעשית." "הוא הפיק תועלת מניסיונו הקודם בתפקיד."

מי שמעמיד את התועלת האישית מעל לכול. "הוא נחשב לאדם תועלתן, ולכן בחר במהלך שישרת בעיקר את האינטרסים שלו." "הגישה התועלתנית שלו ביחסים עוררה ביקורת מצד חבריו." "הדמות ברומן מוצגת כתועלתן הפועל מתוך שיקול אישי בלבד."

מי שמאמין בתועלתנות, גישה פילוסופית שלפיה ערכה של פעולה נקבע לפי התועלת שהיא מביאה לכלל. "כהוגה תועלתן, הוא בחן כל החלטה לפי תרומתה לרווחת הרבים." "הפילוסוף התועלתן טען שיש לבחור במעשה שמגדיל את התועלת הכללית." "בדיון האתי הוצגה עמדה תועלתנית שלפיה יש לשפוט מעשים לפי תוצאותיהם."

רווח או יתרון שמפיקים מדבר מה; תועלת מעשית או ערך נוסף. "החוקרים בחנו מהי התועלת שבשיטה החדשה." "אין תועלת בהשקעת זמן רב במשימה שאינה נחוצה." "התרופה הביאה תועלת רבה לחולים."