שימש כתירוץ או כהצדקה, לרוב באופן מאולץ או קלוש. "האיחור תורץ בפקקי תנועה כבדים." "הטעות בדוח תורצה בעומס העבודה." "היעדרותו מהפגישה תורצה במחלה פתאומית."

סביל של הִרְצָה: דיבר לפני קהל או קבוצה כדי להציג נושא או ללמדו; נשא הרצאה. "הפרופסור הרצה על ההיסטוריה של המזרח התיכון בפני הסטודנטים." "בכנס השנתי הוא הרצה על חידושים בתחום הבינה המלאכותית." "המרצה הרצתה במשך שעה על שיטות מחקר עדכניות."

תוצרה, תרוצה